תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ד׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ג׳ תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ה׳ »

4 הָעוֹלָה, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף, דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:

פירוש תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ד׳

4 פרים הנשרפים כו'. מתיר את אימוריהן ליקרב. אבל בשרן הנשרפות אין בהן משום פגול. לפי שאין לו דבר המתירו. הרמב"ם פרק י"ח מהלכות פסולי המוקדשין. והיינו טעמא דאיצטריך לאשמועינן בפרים כו' לומר דדוקא אימוריהן. אבל בשרן לא. דאי אאימוריהן. כל הזבחים יש פגול באמוריהן כמ"ש הרמב"ם שם:

5 כל שאינו על מזבח החיצון. לשון הר"ב לאפוקי פרים כו' שדמן טעון הזיה. פירוש על הפרוכת שא"צ נגיעה. ומתן דמים פירוש על מזבח הזהב:

6 כשלמים. לשון הר"ב דפגול בשלמים הוא דכתיב. עי' מ"ש במשנה דלעיל:

« תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ג׳ תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ה׳ »